יום שבת, 8 בספטמבר 2012

מי מפחד ממספרי E? (חלק ראשון)


גילוי נאות: מתוקף עבודתי אני מכירה כמה מספרי E באופן אישי.

למספרי
E יש מוניטין לא משהו.
הם טיפוסים מסתוריים במיוחד, שמסתתרים מאחורי שמות קוד לא ברורים, ולא משאירים טיפ. קצת כמו מר ורוד.
בעקבות גיסי היקר, שהזדעזע עמוקות מרשימת הרכיבים של רוטב כלשהו, אני שמחה להציג בפניכם את העולם של מספרי E.

מספרי
E הם תוספי מזון- חומרים המוספים למזון עבור התכונות הפונקציונליות שלהם. בבקשה אל תבלבלו אותם עם תוספי תזונה (כל הויטמינים, מינרלים, אבקות חלבון וכו' שניתן לרכוש בבתי המרקחת)- הם עלולים להעלב.

תוספי מזון שמאושרים ע"י הרשות האירופאית לבטיחות מזון (
EFSA) עוברים לצורך האישור תהליך שכולל הערכה של כל המחקרים הרלוונטים המצויים על התוסף ורעילותו האפשרית. במידה והחומר נמצא בטוח לשימוש ע"י פאנל ההערכה (הכנס כאן סבך בירוקרטי לצורך אישור) ניתן להשתמש בו במדינות האיחוד האירופאי. תוספי מזון מאושרים כאלו מקבלים על פי סוגם מספר ולו מתלווה האות E-
בתקינה הישראלית, בדומה לתקינה במקומות נוספים בעולם, ישנם הגבלות כל איך,כמה ובאיזה מוצר ניתן להשתמש בתוספי המזון השונים. אם תרצו לחפור לעומק על ההגבלות האלו, הקליקו כאן לאתר של משרד הבריאות בנושא.

מספרי ה-E מתחלקים לקבוצות, כאשר לכל קבוצה מטרה ברורה (פחות או יותר) משלה:

  • 100-199: צבעים
  • 200-299: חומרים משמרים
  • 300-399: נוגדי חמצון ומווסתי חומציות
  • 400-499: מסמיכים, מייצבים ומתחלבים
  • 500-599: מווסתי חומציות וחומרים מונעי התגיישות
  • 600-699: מחזקי טעם
  • 900-999: שעוות, זיגוגים, ממתיקים, חומרים מקציפים, משפרי אפייה וגזים לאריזה
  • 1000-1999: שונות
חלקם אכן כימיקלים מסונתזים שיעודם לשמר, לתת טעם או צבע למזון.
עם זאת, הרבה מאוד מהם הם חומרים שמצויים בטבע, ואפילו תורמים לבריאות.

במהלך הפוסטים הקרובים אסקור את הקבוצות השונות.

צבעים
המטרה של צבעי מאכל די ברורה- לצבוע את המזון ככה שיהיה יותר מושך, וגם יותר "טעים". החוויה של אכילה משותפת לכל החושים, וחוש הראייה מאוד משמעותי. בניסוי שנערך בצרפת ניתן לטועמי יין מקצועיים יין לבן צבע בצבע מאכל אדום נטול ריח. רבים מהם נתנו ליין מאפיינים של יין אדום.
צבעים!

צבעי המאכל מכסים את כל הספקטרום- צהוב, כתום, אדום, כחול, ירוק, שחור, חום, כסוף וזהוב (יסלחו לי צבעים מסויימים אם שכחתי אותם). אומנם חלקם כימקלים ששמם נקשר להיפראקטיביות (כן, טרטרזין, אני מדברת אליך) אבל חלקם סתם סובלים מיחסי ציבור גרועים בגלל חבריהם.
את הרשימה של צבעי המאכל פותח בגאון E100- כורכומין. אם השם שלו נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. כורכומין הוא החומר הפעיל בתבלין הפופולרי כורכום. אחד מהסופרמנים של עולם המזון- נוגד חמצון, נוגד דלקות, מעכב התפתחות תאים סרטניים וגם נותן למזון צבע צהוב מגניב. 

המקור של E100

הבא בתור הוא E101- ריבופלאבין. צבע צהוב-כתום, וידוע גם בשמו השני ויטמין B2

עוד כמה חבר'ה נחמדים (או לכל הפחות בלתי מזיקים) ברשימה- כלורופיל (חלק מתאי הצמח והאצות המאפשר פוטוסינתזה, החלק שגורם לתאים להיות ירוקים,
E140), קרוטן (אלפא, בטא או גמא, E160a), ליקופן (נוגד חמצון חזק במיוחד, מצוי בשפע בעגבניות ומקבל את שם הקוד E160b) ובטאנין (פיגמנט הסלק, E162).

ובכדי לסכם את החלק על צבעי מאכל, מצורפת תמונה של השימוש החביב עליי:
הכחולים הכי טעימים.

4 תגובות:

  1. מה פתאום?! החום לוקח!

    השבמחק
  2. יאי פוסט מגניב! המשיכי כך! וזו שמעלי לא יודעת על מה היא מדברת. הכחולים באמת הכי טעימים.

    השבמחק
  3. על טעם וצבע אין להתווכח. או משהו.

    השבמחק
  4. איך יוצרים קשר ישיר עם הכותבת?

    השבמחק