נתחיל את הפוסט בקצת נוסטלגיה.
בזמן שירותי הצבאי נהגנו הבנות מהמשרדים שבאגף לאכול ביחד ארוחת צהריים, שהורכבה מדברים שהבאנו מהבית. אחת הבנות הביאה במשך תקופה ארוכה סלט שהיה מורכב ברובו מגזר, פלפלים אדומים וכרוב סגול. בתקופת זמן די קצרה חברתינו הטובה נהפכה לכתומה בדיוק כמו גזר.
 |
| החיילת ש' - אילוסטרציה |
הסיבה למהפך הצבעוני שעברה היא תופעה שנקראת קרוטנודרמיה- תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעה של בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס (תודה, ויקפדיה!). אז היום אספר מיהו אותו בטא-קרוטן, לאיזו משפחת מולקולות הוא שייך, ולמה כדאי לנו לצרוך ממנו (אבל במידה. אתם לא רוצים להראות כמו גזר).
לא מזמן קיבלתי את תעודת הגמר שלי מהמוסד בו למדתי הנדסת מזון. טוב, לא ממש קיבלתי את התעודה, אבל היה טקס שלא יכולתי להגיע אליו, והשמועה אומרת שסיימתי את התואר. תחילת התואר הייתה מלאה במתמטיקה, פיזיקה, כימיה אורגנית ותכנות, אבל בשנה השנייה ללימודים הפציע מקצוע שהיה קשור למזון. זאת הייתה המעבדה הראשונה שבאמת הייתה קשורה לאוכל, ולהתלהבות שלי לא היה קץ. סוף סוף הגענו לנושא שלשמו התכנסנו- אוכל. במעבדה השלישית באותו סמסטר מיצינו חומרים שנקראים קרטנואידים מתרד. משהו ירוק בתכלית, שממנו הוצאנו חומרים כתומים לחלוטין!
 |
| Science- it works, bitches |
קרוטנואידים הם הפיגמנטים (צבענים) הנפוצים ביותר
בטבע וצבעם נע בין גווני האדום, כתום וצהוב. הם נמצאים בעיקר בצמחים, אצות ובקטריה פוטוסינטתית. בצמחים עילאיים הקרוטנואידים
נמצאים בתוך הכלורופלסטים, והצבע האדום-כתום-צהוב שלהם נעלם לו על ידי צבעו הירוק של הכלורופיל.
הקרוטנואידים משמשים בצמח בתהליך הפוטוסינתזה (הפיכת אנרגיית האור לאנרגיה זמינה לפעולות הצמח) כפיגמנטי עזר- הם אינם יכולים להעביר ישירות את האנרגיה הנקלטת על ידם אל מסלול
הפוטוסינתזה, אלא מעבירים את האנרגיה אל הכלורופיל, אשר בתורו מעביר אותה להמשך
המסלול. קרטנואידים משמשים גם כנוגדי חמצון, ותפקיד
נוסף שלהם הוא הגנה על הכלורופיל מפני ראקציות הרסניות עם חמצן.
לדעתי האישית, ה-סלב של הקרוטנואידים הוא הבטא-קרוטן. עם 8.3 מיליון תוצאות בחיפוש של גוגל, אין ספק שהוא פופולרי ויחסית מוכר לציבור. בטא-קרוטן מצוי בהמון ירקות ופירות (גזר, מנגו ובטטה הן דוגמאות מצויינות) ויש לו תפקיד חשוב בבריאותנו: מלבד היותו נוגד חמצון נהדר, הוא מהווה קודמן לויטמין A. מכל מולקולה של בטא-קרוטן מתקבלות שתי מולקולות ויטמין A.
אז כדי לשמור על בריאותנו, אני יכולה להמליץ על גזרים מזוגגים בתנור. זה קל, זה מהיר, זה טעים. את המתכון שלמטה הכנתי לפני טיסה לחו"ל- כבר לא קונים אוכל חדש, אבל רעבים נורא.
גזרים מזוגגים בתנור (המתכון אומץ בחום מאתר epicurious ועבר התאמות קלות)
חומרים:
2 קילו גזרים מקולפים (אפשר גם להוסיף בטטות, גזר לבן, כל מה שבא)
6 כפות שמן זית
מעט מלח ופלפל שחור
1.5 כפות חמאה
1.5 כפות דבש
כפית חומץ בלסמי
שלבי ההכנה:
מחממים את התנור ל-200 מעלות צלזיוס. קולפים את הגזרים ושאר ירקות ומפזרים אותם יפה על תבנית בשכבה אחידה. מכיוון שלי היו הרבה גזרים, השתמשתי בשתי תבניות שלמות. על הגזרים וחבריהם יש לפזר את שמן הזית ומלח ופלפל.
מכניסים את התבנית לתנור לכ-35 דקות, ומידי 10-15 דקות הופכים את הירקות. אם התנור שלכם מחמם באופן לא אחיד כמו שלי, רצוי גם להחליף בין תבניות ולסובב.
בזמן שמחכים מכינים את הזיגוג- במחבת או סיר קטן מחממים את החמאה עד להמסה, ומוסיפים דבש וחומץ בלסמי.
כשהירקות מוכנים, מוציאים אותם מהתנור, שופכים עליהם את תערובת החמאה-דבש-בלסמי ומערבבים לכיסוי יפה של כל הירקות.
 |
| גזר ובטטות מזוגגים. אום נום נום |
